שם אביו נזכר פ"א בזבחים קיח: שאמר רב יוסף על אביי חד ברא הוה לכייליל, ופרש"י נראה כי אביו של אביי כייליל שמו, וע"פ קבלת רב שרירא גאון מובא בערוך ערך אביי שאביו היה אחי רבה בר נחמני, ואביי לא זכה לראות את אביו ואמו כקידושין לא: כשעברתו אמו מת אביו, וכשילדתו מתה אמו.

האם המאמצת :
ורבה בר נחמנו דודו מילא את מקום אביו ומסרו למינקת אשה יקרה וחכמה שהיתה לו כאם, וקראה תמיד בשם "אמרה לי אם", ובאמת בכל כחה השתדלה שלא יחסר לו שום דבר וכאם רחמניה הביטה עליו שלא יארע לו שום דבר וילמוד תורה מתוך הרחבת הדעת וכעדות אביי עירובין סה. שאמר אי אמרה לי אם קריב כותחא לא תנאי,
ברכות סב. שאמו מרביה ליה אמרא למיעל בהדיה לבית הכסא כדי שלא ישאר יחידי
(גדלה עבורו טלה , שיוכל להיכנס יחד אתו לבית הכסא בגלל פחדיו ) .

ובפסחים קי. כי הוה שתי חד כסא הוה מנקטא ליה אמו תרי כסא בתרי ידיה. (נתנה לו שתי כוסות מייד אחרי ששתה אחת כדי שלא יסתכן וישתה זוג כוסות – מה שנחשב לסכנה)

כשזכתה לגדלו אז מסרה לו כמה מני רפואות יקרות כשבת סו: קלג: קלד., עירובין כט:, כתובות ג., גיטין ע., וכן גם דברים השייכים להלכה ככתובות י: נ. שא"ל בר שית למקרא בר עשר למשנה בר יג' לתעניתא מע"ל, ובתינוקת בת י"ב, ובכתובות לט: א"ל כמיא חמימא על רישיה דקרחא, וכן מו"ק יח:, ובטבעת הילדים כיומא עח:, ובטבעת יין כמו"ק יב..

שמו של המאמץ –  נחמני
שמו בדבר שמו האמיתי יש מחלוקת בין רבותינו, יען כי בכל הש"ס נקרא בשם אביי,
אבל גם מצינו שקראו רבא חבירו תמיד בשם נחמני כשבת לג.
אמר ידענא בנחמני, שם עד. ונדרים נד: שפיר קאמר נחמני, וכן הוא כתובות סה., סוף הוריות, ע"ז נח., וכן נקרא מדתמא דגמרא בגיטין לד: והלכתא כנחמני, ופסחים קיב: הזהרו בנחמני, ובגיטין מה. אי לאו דנחמני את. ודעת רשב"ם בפסחים קיב: והר"ן בנדרים נד: דנחמני היינו אביי
וקרו ליה הכי משום שנתגדל בבית רבה בר נחמני,
א"כ דעתם ששמו האמתי הוא אביי, ואך יען שנתגדל בבית דודו קראוהו נחמני.

ווברש"י גיטין לד: וז"ל דע"ש שרבה בר נחמני גידל אביי בביתו ולמדו תורה שהיה יתום, השיאו את שם אביו נחמני, משמע שסובר כהרשב"ם, וביוחסין
ומביא שאביי הוא נוטריקון "אשר בך ירוחם יתום".

ספר תולדות תנאים ואמוראים – אהרן ‪הימן   (1865-1910